חרדה

התקפי חרדה

​

התקפי חרדה הם אירוע חולף שיותר מ – 50% מהאוכלוסייה חווה אותו. זו חוויה לא נעימה ומפחידה, שלעתים מסתיימת בבדיקות גופניות בבית החולים ולרוב לא נמצאת בעיה פיזיולוגית.

 

התקף חרדה הוא מצב בו הגוף מתכונן להתמודדות עם איום אמיתי  כשבעצם אין כזה במציאות. באופן טבעי, קיימת בגופנו מערכת אוטומטית שתפקידה להכין  את הגוף להתמודדות עם איום – "המערכת הסימפטתית", היא יוצרת תגובת fight or flight -  ברח או הילחם באיום הממשי. זהו אירוע המתרחש בפתאומיות לכן קשה להיערך אליו.

 

ישנם מקרים בהם התקף חרדה יכול להשפיע על האדם ולגרום לו לשנות את התנהגותו על מנת לנסות ולהימנע מהתקף נוסף. במצבים בהם אורח החיים משתנה ומושפע מהחרדה מפני התקף חרדה , המצב הוא  בעייתי וחמור. יש צורך לטפל בחרדה. ללא טיפול, התקפי החרדה יכולים להיות תכופים יותר ורמת התפקוד של האדם נפגעת.

 

מהם התסמינים של התקף חרדה?

תסמינים פיזיולוגיים

 

אלו הם סימפטומים גופניים שזהים לתופעות שהגוף מייצר בעת סכנה ממשית, בניגוד להתקף חרדה הכוללים:
        הזעת יתר

• האצת בקצב דפיקות הלב

• נשימה שטוחה ומהירה

• רעד בגוף וחיוורון

• תחושת חנק

•  כאב ראש וסחרחורת

• הקאה

 

לרוב, מי שעובר התקף חרדה חש כי עומד לקבל התקף לב.

תסמינים קוגניטיביים

מאופיינים במחשבה ואמונה מלאה כי משהו רע עומד לקרוא, אני עומד למות/להשתגע. 

 

תחושות בהתקף חרדה

דה – ראליזציה: כל זה לא יכול לקרוא באמת, דה – פרסונליזציה: האדם חש כאילו צופה על עצמו מבחוץ ולא באמת נמצא בסיטואציה.

 

הטיפול בהתקפי חרדה

הטיפול בהתקפי חרדה משלב בין סיוע תרופתי המביא להורדת רמת החרדה וטיפול CBT קוגניטיבי התנהגותי  לשינוי בדפוסי החשיבה והתגובה הכללית כשהחרדה מתעוררת. (השילוב יכול לאפשר הורדת התרופות בהמשך) בטיפול לומדים טכניקות כמו: מיינדפולנס, דמיון מודרך ותרגול נשימתו. כל זה מסייע לאדם לשלוט ולהפחית את החרדה.

 

חרדה חברתית

זוהי חרדה שמתאפיינת בפחד מתמשך מביקורת או מדחייה על ידי אחרים. כמו כן, אדם שסובל מחרדה חברתית נמצא בפחד תמידי מפני מבוכה או השפלה על ידי האחרים בגלל התנהגותו.

​

זה טבעי להיות מודאג במקצת מתגובות הסובבים אותנו, אבל במצב של חרדה חברתית הביטוי לכך הוא קיצוני ופוגע בתפקוד היומיומי. פעולות נתפסות כקשות או בלתי אפשריות. לרוב, בחרדה חברתית יש תפיסות ואמונות שגויות ביחס לעצמי, שהשתרשו והושפעו מדימוי עצמי נמוך.

 

מה ההבדל בין ביישנות לחרדה חברתית?

אדם ביישן יחשוש מעט בחברה,  יחוש אי נעימות זמנית בשל הביישנות, לא יימנע ממצבים חברתיים. בניגוד, בחרדה חברתית עוצמת החרדה וההימנעות ממצבים חברתיים שגורמים לאי נוחות היא רבה וזהו מצב קבוע.

 

​קיימת חפיפה רבה בין ביישנות וחרדה חברתית, יחד עם זאת ההיפך אינו בהכרח נכון -  אנשים שהם ביישנים באופיים ושאינם סובלים מחרדה חברתית.

​

הטיפול בחרדה חברתית

הטיפול המומלץ ביותר לחרדה חברתית הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. המטופל לומד לזהות מחשבות בלתי רציונליות ולהחליף אותן במחשבות יעילות יותר שעוזרות לו להתמודד. כמו כן נלמדות טכניקות להרגעה עצמית כמו: מיינדפולנס – מדיטציה המותאמת למערב, תרגול נשימות.

 

חלק נוסף בטיפול הוא חשיפה בעזרת המטפל בהדרגתיות למצבים מעוררי חרדה, עד שהמטופל לומד לשלוט במידת החרדה המתעוררת ולהפנות פחות קשב אליה.

 

 

 

.